Daf 29b
כִּדְרַבָּה. דְּאָמַר רַבָּה: ''נִגְנְבוּ'' בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, ''אָבְדוּ'' שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם.
Rachi (non traduit)
כדרבה. בפרק הזהב (לקמן בבא מציעא דף נח.) גבי בני העיר ששלחו את שקליהן:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן. בְּיַד רַחֲבָה (הֲוָה לֵיהּ) [הֲווֹ] הָנְהוּ זוּזֵי דְיַתְמֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּגַוַּיְיהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָאו אִתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּדְמֵי אֲבֵידָה הוֹאִיל וְטָרַח בַּהּ, אֲבָל מָעוֹת אֲבֵידָה דְּלָא טָרַח בְּהוּ – לָא. וְהָנֵי כְּמָעוֹת אֲבֵידָה דָּמוּ. אֲמַר לֵיהּ: זִיל לָא שְׁבַקוּ לִי דְּאֶשְׁרֵי לָךְ.
Rachi (non traduit)
בדמי אבידה. שמכרה לאחר שנטפל בה כמו שאמרו חכמים:
אבל מעות אבידה. כגון שמצא מעות בכיס או שלש מטבעות עשויין כמגדלין:
מַתְנִי': מָצָא סְפָרִים – קוֹרֵא בָּהֶן אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת – גּוֹלְלָן. אֲבָל לֹא יִלְמוֹד בָּהֶן בַּתְּחִילָּה, וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ.
Rachi (non traduit)
מתני' אחת לשלשים יום. שמתעפשין כששוהים מלפותחן וכל ספרים שלהן היו עשויין בגליון:
גוללן. מתחילתן לסופן שיכנס בהן האויר:
בתחלה. מה שלא למד מפני שצריך להשהותו לפניו:
ולא יקרא אחר עמו. לפי שזה מושך אצלו וזה מושך אצלו ונקרע:
מָצָא כְּסוּת – מְנַעֲרָהּ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ, אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ.
Rachi (non traduit)
שוטחה לצרכה. לשלוט בה אויר שלא תכלה ולא תאכלנה עש:
כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי נְחוֹשֶׁת – מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצָרְכָּן, אֲבָל לֹא לְשַׁחֲקָן. כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית – לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ.
Rachi (non traduit)
לצרכן. שמתעפשים בקרקע שצריך לתתן בקרקע כדאמרינן לקמן שזו היא שמירתן ולפיכך משתמש בהם לפרקים:
אבל לא לשחקן. לא ישתמש בהן זמן ארוך שישחקן אוזי''ר בלע''ז:
לא יגע בהן. זהב אינו מתעפש בארץ וזכוכית שמא ישבר:
Tossefoth (non traduit)
בזכוכית לבנה. וא''ת והא אמרינן פרק עגלה ערופה (סוטה דף מח.) דמשחרב בית המקדש בטלה זכוכית לבנה וי''ל דלא בטלה לגמרי קאמר אלא דלא שכיחא דהא רב הונא תבר זכוכית חיורתא בחופת בנו פ' אין עומדין (ברכות דף לא. ע''ש):

מָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל – הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל.
Rachi (non traduit)
שאין דרכו ליטול. דבר שגנאי הוא לו שאדם חשוב הוא ואין דרכו ליטול קופה שלו להכניסה מן החוץ לבית שמור לא יטול ופטור מהשבת אבידה דילפינן מוהתעלמת:
גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין בַּשּׁוּק – שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן לְאַלְתַּר.
מֵתִיב רָבִינָא: מָצָא סְפָרִים – קוֹרֵא בָּהֶן אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת – גּוֹלְלָן. גּוֹלְלָן – אִין, שָׁם דְּמֵיהֶן וּמַנִּיחָן – לָא, אָמַר אַבָּיֵי: תְּפִילִּין בֵּי בַּר חָבוּ מִשְׁכָּח שְׁכִיחִי, סְפָרִים לָא שְׁכִיחִי.
Rachi (non traduit)
גמ' בי בר חבו. בבית פלוני העושה תפילין מצויין לימכר ויחזור ויקנה מן הדמים:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַשּׁוֹאֵל סֵפֶר תּוֹרָה מֵחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ לְאַחֵר, פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְמוֹד בּוֹ בַּתְּחִילָּה, וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ.
וְכֵן הַמַּפְקִיד סֵפֶר תּוֹרָה אֵצֶל חֲבֵירוֹ, גּוֹלְלוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ, אִם בִּשְׁבִילוֹ פְּתָחוֹ – אָסוּר. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: בְּחָדָשׁ – שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּיָשָׁן – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
Rachi (non traduit)
גוללו. בכל שנים עשר חדש פעם אחת:
אם בשבילו פתחו. כולה מפרש לקמיה:
אָמַר מָר: הַשּׁוֹאֵל סֵפֶר תּוֹרָה מֵחֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ לְאַחֵר. מַאי אִרְיָא סֵפֶר תּוֹרָה? אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי – אֵין הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל, וְאֵין הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר!
Rachi (non traduit)
מאי אריא ספר. שהוא נוח להתקלקל בטשטוש וקריעה:
כאן שנה רבי. במסכת גיטין (דף כט.) תנן השולח גט בארץ ישראל הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול חפץ פלוני הימנה לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ואמר ר''ל עלה כאן שנה רבי במשנה זו למדנו רבי שסתם המשניות אין השואל כו' דבכולהו שייך למימר אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:
סֵפֶר תּוֹרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: נִיחָא לֵיהּ לְאִינִישׁ דְּתִיעֲבִיד מִצְוָה בְּמָמוֹנֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ. פְּשִׁיטָא! וְאֶלָּא לְמַאי שַׁיְילֵיהּ מִינֵּיהּ? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְמוֹד בּוֹ בַּתְּחִלָּה.
וְכֵן הַמַּפְקִיד סֵפֶר תּוֹרָה אֵצֶל חֲבֵירוֹ – גּוֹלְלוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ. מַאי עֲבִידְתֵּיהּ גַּבֵּיהּ? וְתוּ, אִם בִּשְׁבִילוֹ פְּתָחוֹ – אָסוּר, הָא אָמְרַתְּ: פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ! הָכִי קָאָמַר: אִם כְּשֶׁהוּא גּוֹלְלוֹ פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ – מוּתָּר, אִם בִּשְׁבִילוֹ פְּתָחוֹ – אָסוּר.
Rachi (non traduit)
מאי עבידתיה גביה. קס''ד לצורכו קאמר ולא לצורך ספר תורה דהא לצורך ספר תורה תנא ליה גוללו כל שנים עשר חדש להכי פרכינן מאי עבידתיה דהאי גבי ספר תורה לקרות בו לצורך עצמו:
אם כשהוא גוללו. להנאת ס''ת פתחו וקרא בו מותר:
סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: בְּחָדָשׁ – שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּיָשָׁן – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אֶלָּא אֵימָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Rachi (non traduit)
בחדש שלשים יום. החדש ממהר להתעפש מן הישן:
אימא אחד זה ואחד זה שלשים יום. ומתני' נמי דקתני קורא בהן אחת לשלשים יום ולא מפליג בין ישן לחדש ר''א בן יעקב היא:
אֲבָל לֹא יִלְמוֹד בּוֹ בַּתְּחִלָּה וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. וּרְמִינְהוּ: לֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וְיִשְׁנֶה, וְלֹא יִקְרָא בּוֹ פָּרָשָׁה וִיתַרְגֵּם, וְלֹא יִפְתַּח בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה דַּפִּין, וְלֹא יִקְרְאוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם בְּכֶרֶךְ אֶחָד – הָא שְׁנַיִם קוֹרִין!
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּעִנְיָן אֶחָד, כָּאן בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים.
Rachi (non traduit)
בענין אחד. בפרשה אחת אין קורין:
בשני ענינים. זה בדף זה וזה בדף זה קורין דלא אתי לשמוטי מהדדי:
מָצָא כְּסוּת מְנַעֲרָהּ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם. לְמֵימְרָא דְּנִיעוּר מְעַלֵּי לַהּ? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּרְדִּי אוּמָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יְנַעֵר כְּסוּתוֹ בְּכָל יוֹם! אָמְרִי: בְּכָל יוֹם – קָשֵׁי לַהּ, אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם – מְעַלֵּי לַהּ.
Rachi (non traduit)
מי שיש לו גרדי אומן בביתו. שיארוג לו טליתות חדשות תמיד:
ינער כסותו בכל יום. ולמדנו דרך ארץ דניעור קשה לה:
אִיבָּעֵית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, הָא בְּחַד, וְהָא בִּתְרֵי.
Rachi (non traduit)
בחד. באדם אחד אין ניעורו קורעה:
שנים. האוחזין בשני ראשיה ומנערין ממתחין אותה יותר מדאי וקשה לה:
אִיבָּעֵית אֵימָא לָא קַשְׁיָא: הָא בִּידָא, וְהָא בְּחוּטְרָא.
אִיבָּעֵית אֵימָא לָא קַשְׁיָא: הָא בִּדְעַמְרָא, הָא בִּדְכִיתָּנָא.
Rachi (non traduit)
דעמרא. קשה לה שנמתחת ונקרעת:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּסָא דְחָרָשִׁין וְלָא כָּסָא דְפוֹשְׁרִין. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת. אֲבָל בִּכְלֵי חֶרֶשׂ – לֵית לַן בַּהּ. וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא צְוִיץ, אֲבָל דִּצְוִיץ – לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שְׁדָא בַּהּ צִיבַיָּא, אֲבָל שְׁדָא בֵּיהּ צִיבַיָּא – לֵית לַן בַּהּ.
Rachi (non traduit)
כסא דחרשין. נוח לשתות כוס של מכשפות מכוס של מים פושרין ואיידי דאיירי במילי דרבי יוחנן בהלכות דרך ארץ נקט הני שמעתא:
צויץ. רותח:
ציביא. כל דבר שנותנין לתוך המשקה או עשבים או תבלין או עקרי בשמים קרי ציביא:
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצָה לְאַבְּדָן, יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי פִשְׁתָּן, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית, וְיִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶן. יִלְבַּשׁ בִּכְלֵי פִשְׁתָּן – בְּכִיתָּנָא רוֹמִיתָא. וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית – בְּזוּגִּיתָא חִיוָּרְתָּא. וְיִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶן – תַּרְגּוּמַאּ
Rachi (non traduit)
ורוצה לאבדן. ללמדנו בא שלא ירגיל אדם בכך שהעושה אלה מאבד מהר הון רב:
כתנא רומיתא. דמיהם יקרין וממהרין לכלות:
תרגמה. להך שכירות דפועלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source